מזונות שמעלים טסטוסטרון באופן טבעי (לא מה שאתם חושבים)
מזונות שמקפיצים אנרגיה, מטבוליזם והרכב גוף
המזונות האלו עובדים.
אבל אם הטסטורון שלך מדוכא משמעותית — ייתכן שתצטרך יותר מתזונה בלבד.
כאן נכנס ליווי האנרגיה הגבוהה שלי.
אני עובד איתך אחד על אחד כדי:
לאזן פרוטוקול תריס
לדייק תזונה
לבנות תוכנית אימונים
לטפל בשורש שחוסם לך אנרגיה
12 שבועות של ליווי אישי לשיקום מטבולי אמיתי.
לא ניחושים. לא פרוטוקולים גנריים.
הירשם כאן.
11 המזונות
1. גזר חי
אנדוטוקסין מחיידקי המעי מדכא את אנזימי הדה־יודינאז. מטבוליטים של אסטרוגן ממוחזרים דרך הכבד והמעי (מחזור אנטרוהפטי) וחוסמים את פעילות הורמון בלוטת התריס בקולטנים.
הסיבים הבלתי מסיסים בגזר חי נקשרים לאנדוטוקסין ולאסטרוגן לפני שאנזימים חיידקיים מפרקים אותם. הגזר “מנקה” את דופן המעי ומסלק את הרעלים הקשורים דרך הצואה. לתרכובות אנטי־בקטריאליות בקליפה יש השפעה על חיידקים שמייצרים אנדוטוקסין.
פתרון: גזר בינוני אחד ביום, מגורר עם שמן קוקוס או שמן זית כתית מעולה, מלח וחומץ. עדיף בין ארוחות למקסימום קשירה.
(או שפשוט תאכל גזר חי…)
2. שמן קוקוס
שומנים רב בלתי רוויים (PUFA) מצטברים ברקמות וחוסמים ישירות קולטנים של בלוטת התריס. הם מדכאים דה־יודינאז ומורידים את קצב חילוף החומרים.
טריגליצרידים בעלי שרשרת בינונית (MCT) מגיעים ישירות לכבד ומשמשים לאנרגיה. הם אינם מתחמצנים בקלות, אינם מצטברים בצורה בעייתית ואינם מפריעים לפעילות הורמוני התריס. שומנים רוויים מאזנים את האפקט המדכא של PUFA.
פתרון: 1–2 כפות ביום בקפה, בבישול או בשייקים. להחליף שמני זרעים בשמן קוקוס או חמאה.
3. ציר עצמות
בשר שריר מכיל עודף מתיונין וכמעט בלי גליצין. חוסר איזון זה מעלה הומוציסטאין, מפחית מאגרי גליצין ויוצר סטרס חמצוני שפוגע בכבד.
בישול ארוך של עצמות מוציא ג’לטין עשיר בגליצין. גליצין תומך בייצור גלוטתיון לניקוי רעלים בכבד, בייצור מרה ובאיזון עומס המתיונין. המינרלים תומכים באנרגיה תאית.
פתרון: 250–500 מ״ל ביום כבסיס למרק או לשתייה עם מלח. לבשל רגלי עוף או עצמות מפרק 24–48 שעות.
4. כבד בקר
חוסר בוויטמין A יוצר עמידות תאית להורמון התריס גם כאשר רמות T3 תקינות. חוסר בנחושת מאפשר הצטברות ברזל חופשי שיוצר נזק חמצוני ומפריע להמרה.
כבד מספק רטינול זמין שמווסת ביטוי קולטנים להורמון התריס. נחושת תומכת בייצור סרולופלסמין שמונע נזק ברזל. ויטמיני B תומכים בתפקוד מיטוכונדריאלי וניצול T3.
פתרון: 100–200 גרם פעמיים בשבוע, כפאטה או מוקפץ קלות.
5. ביצים שלמות
חוסר בסלניום פוגע בהמרת T4 ל-T3 — שלושת אנזימי הדה־יודינאז תלויים בסלניום. בלי כולסטרול מספק אי אפשר לייצר הורמוני סטרואידים שתומכים במטבוליזם.
ביצים מספקות סלניום לייצור אנזימים. כולסטרול הוא חומר גלם לטסטוסטרון, DHT ופרגננולון. גליצין תומך בפינוי מטבוליטים הורמונליים.
פתרון: 2–5 ביצים שלמות ביום. החלמון הוא העיקר.
6. פירות מתוקים
דלדול גליקוגן בכבד גורם לגוף לייצר rT3 (הצורה הלא פעילה) במקום T3 פעיל.
פרוקטוז מתפרק בעיקר בכבד ומחדש גליקוגן כבדי. הוא אינו מעלה אינסולין בצורה חדה אך מספק אנרגיה לתפקוד אנזימטי. האשלגן בפירות משפר מאזן אנרגטי תאי.
פתרון: 3–5 מנות ביום — תפוזים, מלונים, פירות יער, פירות טרופיים. עדיף בשלים.
7. חלב
צריכת סידן נמוכה מעלה PTH (הורמון פאראתירואיד), מה שיוצר סטרס מטבולי ופוגע בפעילות התריס.
הסידן בחלב מדכא PTH ותומך בפעילות הורמוני התריס. יחס סידן־זרחן אידאלי. ריבופלאבין ו-B12 תומכים בשרשרת העברת האלקטרונים במיטוכונדריה.
פתרון: 1–2 כוסות ביום אם נסבל. להימנע במקרה של אי סבילות ללקטוז.
8. צדפות
חוסר באבץ מפחית פעילות דה־יודינאז. תיסוף אבץ גבוה בלי נחושת עלול ליצור חוסר נחושת.
צדפות מספקות אבץ ונחושת יחד ביחס ביולוגי נכון. אבץ מפעיל אנזימי המרה. נחושת קושרת ברזל ומונעת סטרס חמצוני בכבד.
פתרון: 6–12 צדפות 2–3 פעמים בשבוע.
9. תפוחי אדמה
חוסר באשלגן תוך־תאי פוגע בפעילות התריס ברמת התא.
תפוח אדמה בינוני מכיל כ-900 מ״ג אשלגן. אשלגן משפר פוטנציאל ממברנה וייצור אנרגיה. העמילן מתעכל בקלות ומחדש גליקוגן.
פתרון: 1–2 ביום, מבושלים או אפויים. להוסיף חמאה ומלח.
10. מיץ תפוזים
דלדול גליקוגן בכבד מגביל המרת T4 ל-T3.
השילוב של גלוקוז ופרוקטוז מחדש גליקוגן במהירות. אשלגן תומך באנרגיה תאית. ביופלבנואידים מפחיתים דלקת בכבד.
פתרון: 250–500 מ״ל ביום, מחולק לבוקר ואחר הצהריים.
11. פטריות שמפיניון
מזונות עתירי קלוריות אך דלי מיקרונוטריינטים מכבידים על הכבד ופוגעים בהמרה.
פטריות מספקות סלניום, ויטמיני B וארגותיונאין — נוגד חמצון שמגן על המיטוכונדריה. משביעות מאוד ודלות קלוריות.
פתרון: 100–200 גרם 2–3 פעמים בשבוע. לבשל — לא לאכול חי.
תמשיך לצבור תוצאות,
אריאל